|
|
תאריך: י"ט אב תשס"ו ,13/08/06
דג לכבוד שבת
 |
מקומו של הדג על שולחן השבת, הוא מקום מרכזי. מי לא שמע את הסיפור הנפלא על "יוסף מוקיר שבת". סיפור זה מתאר את חייו של יוסף היהודי העני, לצד שכנו העשיר הנכרי, שדבר לא הפריע את מנוחתו, למעט חלום אחד
מלכה טוב-טעם |
נתתי לו ירקות, שפכתי עליו רוטב, ואמרתי לו "אינך דג כי אם בשר" מקומו של הדג על שולחן השבת, הוא מקום מרכזי. מי לא שמע את הסיפור הנפלא על "יוסף מוקיר שבת". סיפור זה מתאר את חייו של יוסף היהודי העני, לצד שכנו העשיר הנכרי. יוסף חי בדוחק וצמצום, לעומת שכנו אשר חי ברווחה ובעושר ומאומה לא הפריע את מנוחתו, למעט חלום אחד. העשיר חלם, כי כל הונו יעבור לידיו של שכנו העני, יוסף. מחשבותיו של העשיר, לא הניחו לו לשבת בשלווה והוא החליט לעשות מעשה. "אין טוב מלשמור על כל הכסף צמוד ללב" חשב לעצמו והלך ומכר את רכושו ובכסף קנה יהלום גדול ויקר. אלא שהא-ל רצה אחרת, היהלום נפל לנהר, ודג גדול בלע אותו. הדייגים שהעלו את הדג ברשתם הבינו שלדג כה גדול ישנו רק לקוח אחד: יוסף. הם מכרו ליוסף את הדג הענק וכשפתח את בטנו מצא בו את האוצר. היהלום. הדג, תופס את מקומו על שולחן השבת לא רק בסיפור זה, אלא בחשיבות הרבה שמייחסים לאכילתו בשבת. בלשון חכמים יש שאמרו זאת כך "האוכל דג ביום דג ניצל מדג". כלומר, האוכל דגים, ביום השבת, השביעי, שמספרו בגימטרייה שווה ערך לאותיות "דג" - ניצול מדין גיהינום. הסוד של המתכונים הטובים ביותר הוא, שהם מתגלים באיזו שהיא התארחות נחמדה ובלתי מתוכננת. את מתכון הדגים הזה גיליתי באקראי על שולחנה של בת דודתי מירב, כל הזכויות והטעמים שמורים. מצרכים: דג פילה סלומון לא פרוס 1 כוס מיונז (ניתן קצת פחות) 2 כפות פטרוזיליה קצוצה 1 בצל קטן סגול (ניתן גם בצל רגיל)
בלשון חכמים יש שאמרו זאת כך "האוכל דג ביום דג ניצל מדג" 1 כף מיץ לימון 1/4 כפית פלפל שחור. 3/4 כפית מלח להפשיר את הדג ולשטוף היטב במים. לקצוץ את הבצל דק דק ולערבב עם כל המצרכים. לחמם תנור ל200 מעלות. להניח את הדג בתבנית על תחתית התנור על מנת שהעור ייחרך מעט לא חובה לאחר מכן למרוח את התערובת על הדג ולהכניס לתנור למשך 20 דקות (אין צורך לכסות). להגיש. לסיום, סיפור יהודי על אכילת דגים בשבת, אבל, דגים מסוג אחר, ה"גפילטע פיש", האמת היא שיש מהטריפוליטאים המספרים זאת באופן דומה על ה"חריימה", ויש שמספרים על הדג המרוקאי של שבת. בכל אופן הגרסה של הגפילטע פיש והכומר אהובה עלי במיוחד: ובכן, הכומר הצליח לשכנע אחרי מאמצים רבים את לייבל'ה להמיר את דתו, להתנצר. כמובן שכדי לשכנע אותו הוא נזקק להעניק לו מעט עולם הזה, חוץ מהבטחות לעולם הבא. עולם הזה, קצת מאכלים ושאר ירקות. אולם גם הכומר ידע שמול דבר אחד הוא אינו יכול להתמודד, יש חלק יהודי אחד שלייבל'ה לא יעמוד למולו אדיש, הגפילטע פיש. לכן, אחר ששילם לו את חלקו, היזה עליו מים, ואמר שלש פעמים "אינך יהודי, כי אם נוצרי", "אינך יהודי, כי אם נוצרי", "אינך יהודי, כי אם נוצרי". חלפו ימים והכומר מגלה את לייבלה עובר על דבריו, הוא תפס אותו בשעת מעשה, הכומר לא יכול להחריש והוא צעק "למה רימית אותי" והיהודי עונה כאשר פיו מלא מהקציצה, נתתי לו ירקות, שפכתי עליו רוטב, ואמרתי לו "אינך דג כי אם בשר", "אינך דג כי אם בשר", "אינך דג כי אם בשר".
|
|
